פסיכולוגיה חיובית

בעשורים האחרונים גדלה ההתייחסות לקידום שגשוג ואושר (מעבר להקלה על סבל באמצעות הקטנת פסיכופתולוגיה). כתוצאה מכך, התפתחו שלל התערבויות (positive psychology intervention; PPI) במטרה להגביר את הרווחה הנפשית- כאשר התערבויות אלו נמצאו אפקטיביות הן באוכלוסיות קליניות והן באוכלוסיות לא-קליניות. יחד עם זאת, התערבויות אלו אינן משולבות באופן אינטגרלי או תדיר בפסיכותרפיה. שילובה של פסיכולוגיה חיובית בפסיכותרפיה מהווה נדבך משלים ומשמעותי, המאפשר שינוי ממעלה שניה בהתמודדות עם סבל וקשיים נפשיים, כאשר ניתן דגש משמעותי לערכים ומשמעות, ולאיזון (בניגוד להדחקה) של רגשות שליליים אשר הינם חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי.

 

מודל ה-PERMA הינו אחד המודלים האפשריים לשילוב פסיכולוגיה חיובית בחיי היומיום ובפסיכותרפיה (Seligman, 2011). המודל מציין רכיבים אשר קיומם מוביל לרווחה נפשית גבוהה. מאז הצגתו קיימים פיתוחים שונים של המודל, וניתן לשלבם בהתערבויות CBT, בטיפול דינאמי, ובטיפול אקזינציאליסטי.

פסיכולוגיה חיובית בארגונים

בשנים האחרונות מקומות עבודה וארגונים מכירים באחריותם לדאוג לרווחת העובדות והעובדים, לא רק מתוך רצון להעלות את התפוקה והפריון במקום העבודה, אלא מתוך בחירה ארגונית ערכית. ארגונים רבים מנסים להטמיע את עקרונות הפסיכולוגיה בחיי היומיום של הארגון, אך במטרה לעשות זאת יש צורך בהתייחסות רחבה ואינטגרטיבית (של קשיים, חוויות סליליות וסבל) ולא רק להגברת רגשות חיוביים (טרנד שעדיין מקובל במקומות מסויימים, אך תרומתו האמיתית לרווחה הנפשית ולחיים אותנטיים מוגבלת ביותר).

הטעמת פסיכולוגיה חיובית בארגונים

ישנן מספר דרכים לשילוב פסיכולוגיה חיובית בארגון, אולם נראה כי הדרך הטובה ביותר היא לאמץ שפה ארגונית גם ברמת המנהלות והמנהלים וגם ברמת העובדות והעובדים. כך נוצרת שפה משותפת וזהות ערכים בארגון, באופן אשר תומך ברווחה הנפשית בארגון ברמת הפרט, והקהילה הארגונית.