דיכאון אחרי לידה

מהו דיכאון אחרי לידה?

 דיכאון אחרי לידה הוא מצב של מצוקה רגשית אשר עלול לאפיין הורים לאחר הצטרפות תינוק חדש למשפחה. במצב זה את עשויה לחוות תחושות מצב רוח ירוד, היעדר אנרגיה ושינויים בשינה או אכילה, אובדן הנאה או עניין בעולם, פרצי בכי, התקפי חרדה או עצבנות. למעשה זוהי תחושת דיכאון לכל דבר ועניין אשר פורץ בדרך כלל בין שבועות לחודשים לאחר הלידה ומלווה בתחושה של ערעור פנימי ואף בחרדה מייסרת. למרות שתשומת הלב התמקדה בעבר באופן כמעט בלעדי בנשים אחרי לידה, מצבי דיכאון עשויים לפקוד גם אבות טריים.

דכדוך ודיכאון אחרי לידה

מרבית הנשים חוות דכדוך אחרי לידה או "baby blues", כאשר שכיחות הדכדוך לאחר לידה בקרב אימהות עשוי להגיע לכ- 70%. חשוב לזכור שמדובר בתגובה רגשית אנושית טבעית ונורמטיבית אשר אמורה לחלוף תוך מספר ימים עד שבועות בודדים. אולם בקרב חלק מהנשים תחושת הדכדוך מתדרדרת לכדי חומרה של דיכאון ממשי, מצב התואם את ההגדרה של דיכאון לאחר לידה. מדובר על מצב דיכאוני חמור אשר מתחיל עד חודש וחצי לאחר הלידה ועשוי לפקוד עד כ-15% מהאימהות (Robertson et al., 2004). לעיתים יחלפו שבועות ואף חודשים עד שהאם תבין כי היא חווה דיכאון לאחר לידה.

ליצירת קשר בווטסאפ:

הסיבות לדיכאון אחרי לידה

לאחר הלידה, את עדיין מתאוששת גופנית מהלידה ומתמודדת עם שינויים הורמונאליים בגופך המשפיעים על מצבך הרגשי. במקביל עוד בטרם השלמת את החלמתך הגופנית, את ניצבת מול אחד השינויים המשמעותיים בחייך. בין אם מדובר בתינוקך הראשון או פשוט בהרחבת המשפחה את כעת נדרשת לדאוג בכל זמן נתון למישהו אחר אשר תלוי בך באופן מוחלט ודורש טיפול ודאגה אינטנסיביים. רצוי ומתוק ככל שיהיה, את עשויה לחוש אחריות כבדה, במקביל לאובדן אוטונומיה וחופש.

הולדת תינוק/ת מזמנת התמודדות מחודשת עם עצמך ומפגישה עם שאלות והתלבטויות בנוגע לזהותך, אולם דווקא בעת הזו את נדרשת לתפקוד מרבי ומוצאת את עצמך פחות פנויה להתמודד ברוגע עם התפקיד החדש ולמצוא את האיזון הנדרשים.

בנוסף, קשיים או מעמסות קודמות עשויים לחזור לקדמת הבמה ולחדש את אחיזתם. קשיים אלו עשויים להיות תוך נפשיים כגון טראומות, חרדות או דיכאונות קודמים, או לחלופין סביבתיים בטבעם כגון קשיים כלכליים, מריבות משפחתיות, קשיים זוגיים או אובדנים שונים.

רגשות מעורבים עם הולדת תינוק/ת

לאחר המתח והחרדה שליוו את ההיריון, את עשויה לחוש תחושת ריקנות ומותשות. תחושה זו עשויה להפתיע אותך, מאחר ואת מצפה להיות מאושרת לאחר הלידה ולהצליח במשימת ההורות החדשה, הצלחה שכוללת הנאה ואושר מהמצב החדש. ניתן היה לחשוב כי העלאת המודעות בשנים האחרונות לקשיים ולמעמסה שמגיעה עם הולדת תינוק תגדיל את הלגיטימציה לבטא את מלוא קשת הרגשות ההוריים של הורים טריים. אולם בפועל עדיין קיימת שיפוטיות רבה בחברה כלפי אימהות שאינן מתמוגגות מחוויות ההורות לתינוק, וכמו נשים רבות, את עלולה לחוש אשמה ובושה בשל רגשות לגיטימיים ונורמטיביים שעולים לאחר לידה.

בושה ואשמה הורית

במצב של דיכאון לאחר לידה, את עשויה להרגיש שאינך מסוגלת לשלוט במצב הרוח הירוד ובדכדוך שתוקף אותך, הכל נראה כבד ושחור מדי ואת פשוט רוצה להימלט מהמצב החדש ומהדאגה לתינוק. למרות שהדבר אינו בשליטתך את עשויה להרגיש אשמה נוראית על כי אינך מצליחה להיות האם שרצית להיות ואת מלאת ספקות לגבי יכולתך לתפקד כאמא טובה. הדבר עלול לגרור תחושת אכזבה או בושה כה חזקה, לעיתים עד כדי תחושת ניכור וגינוי עצמי.

תחושת הבושה- הפחד שאחרים יראו אותך על חולשותייך ופגמייך, מגבירים את הסתרת המצב ואת אינך מסוגלת לחלוק את מה שעובר עלייך עם הסובבים והקרובים אלייך. את עלולה לחשוב שאילו אחרים היו יודעים  אלו תחושות ומחשבות עוברות במוחך, הם היו מביעים ביקורת, אכזבה וגינוי דומים לאלו שאת מביעה כלפי עצמך כעת. כך באופן טרגי, למרות שתמיכה חברתית לאימהות אחרי לידה ראשונה, מעלה את תחושת המסוגלות ההורית ומקטינה דיכאון (Leahy-Warren, McCarthy, & Corcoran, 2012) את מתקשה לשתף ולהיעזר, חשה בדידות והיעדר תמיכה.

מחשבות מאיימות על חשש מפגיעה בתינוקך עשויים לעלות במוחך ולהגביר את תחושת חוסר האונים, הבושה והאשמה. את עלולה לפרש בטעות מחשבות אלו כמאששות את כישלונך כאם ראויה או כאמא טובה. אולם במרבית המקרים מחשבות אלו נפוצות ונורמטיביות יותר מכפי שאת חושבת. מחשבות אלו אינן מעידות עלייך, אלא על מצוקתך במצב החדש שאת מנסה להסתגל אליו ובצורך לקבל עזרה ותמיכה. חשיפה לבכי מתמשך של התינוק עלולה לעורר או להגביר מחשבות אלו במיוחד במצבים בהם עלייך לטפל בו לבדו במשך שעות ארוכות, או כאשר הוא מרבה לבכות בשל מצב רפואי (כגון רפלוקס או גזים). שכיחותן של מחשבות פגיעה מאיימות, הודגמה בניסוי בקרב 98 אימהות לבני 0-6 חודשים. האזנה לעשר דקות בכי של תינוק הובילו כרבע(!) מכלל האימהות (23.5%) למחשבות לא רצויות של פגיעה בתינוק כגון צעקות, זריקה או נענוע (Fairbrother, Barr, Pauwels, et al., 2015). במקרים מסוימים מחשבות אלו עשויות להוות חלק מהפרעה קומפולסיבית-אובססיבית (OCD) בה מיוחסת משמעות רבה למחשבות החולפות בראשך שאינן מסוגלת לשלוט בהן.

מתי מומלץ לפנות לטיפול

חשוב לזכור כי אם את חשה דכדוך לאחר לידה או שינויים במצב רוחך, סביר שמדובר בתופעה נורמטיבית וחולפת. אולם במידה ואת חווה מצוקה עוצמתית אין סיבה להמתין בציפייה שהדיכאון יחלוף מעצמו, כאשר עזרה מקצועית יכולה להקל כבר בשבועות הראשונים לאחר הלידה. בנוסף, קיימים מספר סימנים נוספים המצביעים על הצורך לפנות ולהתייעץ עם גורם טיפולי:

  • במידה והתחושות השליליות והמכבידות אינן חולפות תוך מספר שבועות בודדים.
  • כאשר הסימפטומים הדיכאוניים או הדכדוך הולכים ומתעצמים.
  • כאשר אינך מרגישה שאת יכולה לשתף בתחושותייך ואת מתייסרת עם תחושת בושה ואשמה בנוגע לתפקודך כאם.
  • כאשר את מתמודדת עם מחשבות לפגוע בעצמך או בתינוק, מחשבות המעידות על מצוקה מתמשכת.
  • כאשר את מרגישה קושי לטפל בעצמך או בתינוק.

פניה בזמן לטיפול ושיתוף הקרובים אלייך עשויים להקל על סבל מיותר ומזיק אשר פוגע בך ובסובבים אותך. הימנעות מפניה לעזרה בשל בושה או חשש מסטיגמה עלול לקבע את הדיכאון, להזיק ליחסים הזוגיים ובמקרים מסויימים להשפיע לרעה על התפתחותו התקינה של הילד.

מודעות למצבי דיכאון לאחר הלידה חשובה ביותר, מאחר ומצבים אלו עשויים להיות מתעתעים וקשים לזיהוי בשל מהלכם המגוון. הדיכאון עשוי להתפתח כבר במהלך הניסיון להרות, בעיצומו של ההיריון, או חודשים רבים לאחר הלידה באופן הדרגתי ואיטי. מגוון טיפולים נמצאו יעילים ומסייעים בהתמודדות עם דיכאון לאחר לידה ולהקל על סבלך.  הטיפולים השכיחים במצבים אלו עשויים לכלול טיפול פסיכולוגי בשיחות, טיפול תרופתי או טיפול משפחתי תמיכתי, ואת יכולה לבחור את הסוג המועדף עלייך מבין מגוון הטיפולים.