ד"ר אוהד נחום

מהי חרדה

אנו חשים חרדה כאשר דרישות הסיטואציה נראות לנו גדולות מכוחותינו להתמודד, אנו מרגישים שהכל קורס, שדבר לא יסתדר ושאין לנו יכולת להשפיע על כך. אנו עשויים לחשוש מסיטואציה נוכחית או מסיטואציה דמיונית שעשויה להתרחש ואנו חוששים ממנה. כך בחורה בשנות השלושים לחייה עשויה לחשוש שלא תמצא זוגיות "בזמן" על מנת להצליח להביא ילדים; גבר צעיר העובד בהייטק עשוי לחשוש מפיטורים עתידיים ומכך שמשפחתו תישאר חסרת כל. חרדות אלו מדגימות את טיבן המתעתע- אומנם מדובר בתרחישים אפשריים בסבירות נמוכה, אולם האפשרות שאלו יתרחשו הנה בלתי נסבלת עבור מי שחווה אותם.

חרדה בבסיסה היא תחושה נורמלית של חשש, דאגה ודריכות הנובעת מהערכה לגבי סכנה עתידית ממשית או סכנה לא מוגדרת. אולם כאשר החרדה עוצמתית ומתמשכת היא גובה מחיר נפשי, מקשה על התפקוד ופוגעת באיכות חיינו. זהו מצב נפוץ יחסית, וכמעט 30% מאיתנו עשויים לסבול מהפרעת חרדה במהלך חייהם (למשל חרדה ממעליות, חרדה חברתית, חרדה מוכללת או OCD).

אירוע או מחשבה קצת מדאיגים בשגרת היומיום, עשויים לערער את הביטחון הבסיסי בחיינו, הביטחון שבסופו של דבר הכל יהיה בסדר. כאשר חוסר הביטחון מזדחל בגנבה למחשבותינו, אנו עשויים למצוא את עצמנו לאחר מספר שעות ואף ימים עדיין עסוקים במחשבות מדאיגות, ללא יכולת להירגע מתסריט קטסטרופאלי בראשנו שעלול להתרחש בעתיד כגון מוות ממחלה, נפילה כלכלית או אובדן מישהו או משהו יקר עבורנו כגון הערכה במקום העבודה. לפתע אירועים שונים מסביבנו נראים כולם כמאשרים את החרדה המאיימת ביותר שלנו, אם יש לנו דאגות בריאותיות- לפתע אנו שמים לב כי כל עיתוני השבוע עוסקים בגילויים על סכנות בריאותיות חדשות אליהם אנחנו חשופים. אנו מתמלאים בתחושת חוסר שליטה, חוסר אונים ודריכות רבה מתוך רצון לנסות להתגונן ולשקם את תחושת הביטחון שהייתה לנו לפני זמן לא רב. לעיתים אנו אף מרגישים מובסים ומוכנעים וחשים בושה על עצם היותנו בחרדה.

מרבית מהתסריטים הקטסטרופאליים הללו, הם תסריטים אפשריים בסבירות נמוכה עד כמעט אפסית. אולם מאחר שמחירם בלתי נסבל, קשה לשאת את הסבירות של האירוע הנוראי אשר עלול להתרחש. אחיזתה של החרדה אינה מרפה, גם כאשר מבינים רציונאלית שהסיכוי להתרחשות התסריט הנוראי שבראשנו אינו גבוה. לכודים בחרדה, אנו חשים כי הכל קורס ומתמוטט לאור המחיר הכבד והקטסטרופה אשר עלולה להגיע בקרוב. באותם רגעים חישובי ההסתברות פחות רלוונטיים לאדם החרד, מאחר והוא מריץ בראשו את תסריט האימה בעל הסיכוי הנמוך להתרחשות. לעיתים פוקדת אותנו החרדה ללא דאגה או סכנה ברורה ותחושת חוסר האונים מולה רק מתעצמת. חרדה מתמשכת עלולה להוביל את האדם למותשות ואובדן יכולת להינות מחיי היומיום, ולהחריף עד לכדי מצב של דיכאון.

אמנם קיימים ביטויי חרדה משותפים לאנשים רבים, כגון חרדה חברתית, חרדות בריאותיות, חרדה ממקומות סגורים או מקומות הומים שקשה להיחלץ מהם (כגון חרדה מנהיגה בכבשים בינעירוניים או גשרים). אולם החרדה יכולה ללבוש צורה שונה בקרב אנשים שונים, ותוכן החרדה לרב משתנה מאדם לאדם בהתאם לחוויות חייו.

ברגעים עוצמתיים, החרדה עשויה להתגבר עד כדי התקף פאניקה– התחושה של האדם שהוא עומד להשתגע, למות, או לאבד שליטה באופן קיצוני ולהתמוטט. גם התקף שכזה אינו נדיר בקרב האוכלוסיה הכללית ומעל 20% מאיתנו יחווה לפחות התקף פאניקה אחד במהלך החיים, כשההתקף הראשון בדר"כ מגיע בשנות ה-20 או ה-30 לחיינו.

טיפול בחרדה

מתייחס ללחצים הפנימיים (ציפיות לעמוד בסטנדרטים) וללחצים חיצוניים (קשיים כלכליים, גידול ילדים) המופעלים עלינו. לחצים כבדים מחלישים את יכולתנו הנפשית לשאת מצבים או רגשות מכבידים ואנו מרגישים כי הכל קורס ואירועים רעים עומדים להתרחש. הטיפול בחרדה עשוי להיות טיפול דינאמי או טיפול קוגניטיבי התנהגותי, כאשר לרב טיפול בחרדה כולל שילוב אלמנטים משתי הגישות. טיפול תרופתי אינו מרפא הפרעות חרדה, אך לעיתים קרובות מקל על הסימפטומים. התרופות השכיחות בטיפול בחרדה נמנות על משפחת התרופות נוגדות החרדה ונוגדות הדיכאון.

כמו בכל טיפול יש לתפור את החליפה הטיפולית לסוג החרדה ולאישיות המטופל. כיום אנו יודעים להתאים טוב יותר את סוג הטיפול לסוג החרדה, ובחרדות ממוקדות יותר כגון פחד מנהיגה או מטיסה ניתן לעשות שימוש בגישות קוגניטיביות-התנהגותיות ולהשיג שינוי בזמן קצר יחסית של מספר חודשים בודדים. טיפול בגישה זו יכלול אלמנט של "חשיפה". כך למשל טיפול בחרדה ממוקדת מפני נהיגה יכלול התנסויות בדמיון ואח"כ במציאות עם נהיגה במקומות מעט פחות נוחים על מנת להגדיל את האזור הנוח שניתן לתפקד בו. בחרדות מוכללות יותר, כאשר האדם חש כי הוא דואג מרבית הזמן, חשוב להשיג הבנה ביחד עם המטופל לגבי הדינמיקה הנפשית והמציאות מסביבו אשר הובילו להיעדר תחושת ביטחון בעולם ולנסות לשקמה בהדרגה.