במהלך הבגרות הצעירה – לרוב בשנות העשרים ותחילת השלושים – אחת המשימות ההתפתחותיות המרכזיות היא יצירת קשר זוגי משמעותי. צעירות וצעירים שמתקשים למצוא זוגיות מחפשים הסבר, ושואלים את עצמם מדוע נדמה שכולם סביבם כבר בזוגיות, ורק הם נשארים לבד. זוהי תחושה מייסרת ומכאיבה שמלווה במועקה וכאב, במיוחד ככל שהזמן עובר. שיטוט קצר ברשת יגלה אינספור "אבחנות" אפשריות, וחלקן גם מלחיצות: קשיים בהיקשרות, פחד מאינטימיות, חשש ממחויבות, פרפקציוניזם, או בשפות אחרות – בעיות באנרגיה, בתדר ועוד. כבני אדם אנחנו יצורים שמחפשים משמעות, ולכן טבעי שנחפש סיבות. אבל לא פעם, חשוב לא פחות להבין את הנסיבות שהובילו למצב הנוכחי – ולא רק את "מה לא בסדר בי".

אין ספק שאנחנו מגיעים לכל סיטואציה בחיינו עם המטען שלנו: אופי, דפוסים, חוויות עבר ואמונות על עצמנו ועל אחרים. זה נכון לקשרים חברתיים וזה נכון לזוגיות. עם זאת, אין פירוש הדבר שתכונה מסוימת בהכרח תוביל לקושי בזוגיות. למשל, מופנמות לא מחייבת בדידות. לעיתים דווקא שקט, יציבות רגשית ועומק הם מאפיינים שמושכים אנשים מסוימים, והרבה פעמים מדובר בעניין של התאמות והעדפות. 

לעיתים חוויות לא טובות בקשרים קודמים או בדייטים גורמות לנו להסיק מסקנות חדות מדי: "אני לא מספיק טוב/ה", "אין על מי לסמוך", "תמיד זה ייגמר רע". מסקנות כאלה עשויות להוביל לדפוסים לא יעילים – הימנעות, דריכות יתר, ניסיון "להיראות מושלם", או כניסה חוזרת לקשרים לא מתאימים – שקשה להשתחרר מהם לבד. לעיתים צורת ההתייחסות שלנו לעולם, והאופן שבו למדנו להתמודד עם קונפליקט, קרבה ודחייה, מכתיבים את הדרך שבה אנחנו נכנסים לקשרים זוגיים ואת האופן שבו אנחנו מתמודדים בתוכם.

בטיפול אפשר לזהות את הדפוסים האלה בזמן אמת, ולהבין גם את הסיבות האפשריות וגם את הנסיבות המצטברות שהקשו על מציאת זוגיות. לפעמים מגיעים לטיפול בחורות ובחורים מקסימים, בעלי יכולות, אטרקטיביים בתחומים רבים, שפשוט מסלול החיים שלהם הוביל לכך שבשלב הזה אין זוגיות: לימודים תובעניים, שירות משמעותי, עבודה אינטנסיבית, מעבר עיר, קשר חברתי מצומצם, רצף אכזבות שמוריד מוטיבציה, או תקופה נפשית שלא אפשרה להיות פנויים לקשר.

מדוע חשוב להבחין בין "סיבות" לבין "נסיבות", ולהבין את המשקל היחסי של כל אחת? כי כשאנחנו מייחסים את הקושי רק לפגם פנימי, קל מאוד להידרדר לאשמה עצמית. אשמה עצמית פוגעת בביטחון ובתחושת הערך, ולעיתים דווקא היא זו שמקשה עוד יותר להיות נוכחים, פתוחים וגמישים בסיטואציות זוגיות.